החלטה בתיק בש"פ 6729/05

1.        לפני בקשה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

2.        ביום 24.10.04 הוגש כתב אישום כנגד המשיב המייחס לו עבירות רצח ונסיון רצח על רקע הנסיבות הבאות:

           בין משפחת המשיב למשפחה אחרת הגרה בשכנות קיים סכסוך מתמשך. בתאריך 3.10.04 ביקש המשיב מחברו שיתן לו את אקדחו האישי, והוא עשה כן. בתאריך 4.10.04 בשעות אחר הצהריים, התנהל עימות בין אבי המשיב לבין שלושה אחים מהמשפחה היריבה - רוני, אליאס וחורשיד ג'ודי רוחאנא. המשיב הבחין בעימות ביניהם והחל לרוץ לכיוונם, שלף אקדח וירה באויר, ומיד לאחר מכן היפנה את האקדח לעבר שלושת האחים וירה לכיוונם. רוני נפגע ומת; אליאס נפגע מקליע שחדר לכתפו הימנית ולזרועו השמאלית; חורשיד ג'ודי נפגע מקליע בשורש יד ימין ונגרם לו שבר מרוסק פתוח.

           המשיב נעצר עד תום ההליכים עם הגשת כתב האישום נגדו. במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים התקיימו שמונה ישיבות הוכחות והעידו כ-23 עדי תביעה. בשלב זה קבועות שלוש ישיבות נוספות בספטמבר 2005, ועל פי ההערכה, במהלכן תסתיים פרשת התביעה ותחל פרשת ההגנה. המדינה מבקשת את המשך מעצרו של המשיב לצורך ניהול משפטו נוכח המסוכנות הרבה הנילווית לשחרורו ולאור החשש משיבוש הליכי משפט המתחזק לאור נסיונותיו לתאם גרסאות עם אחר, כעולה מחומר הראיות, וכפי שהצביע בית המשפט בהחלטתו בדבר מעצר המשיב עד תום ההליכים.

3.        באי כח המשיב מתנגדים לבקשת המדינה. הם אינם קובלים על דרך התנהלות הדיון בבית המשפט המחוזי אשר גם לדידם היתה התנהלות סבירה בשים לב לאפשרויות הדיוניות הנתונות לבית המשפט. עם זאת, הם מציינים כי מלכתחילה היו שתי עילות מעצר שבשלן נעצר המשיב עד תום ההליכים: העילה בגין חשש לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים שהיתה תקפה לזמנה אינה מתקיימת כיום משהעדים המרכזיים מטעם התביעה כבר העידו ונותרו עדים שוטרים ומומחים שלגביהם לא עומדת סכנת השפעה כלשהי. נותרה עילת המסוכנות, ובעניינה נטען כי לאחר מעבר 9 חודשים שוב לא קימת מסוכנות מצד המשיב במידה המצדיקה את המשך נעצרו. לטענתם, המשיב היה שומר חוק עד לקרות הארועים נשוא הליך זה, בלא עבר פלילי, ושירת בצבא בנאמנות. עוד נטען כי מהראיות מצטיירת תמונת ארועים המתיישבת עם מסקנה כי מעשי המשיב היו מעשי הגנה עצמית להבדיל מרצח. המשיב ראה את אביו מוכה בידי שלושה אנשים מהמשפחה היריבה ונחלץ להגנתו. בנסיבות הענין, כך נטען, ניתן למצוא חלופת מעצר במרחק רב מכפר מגוריו של המשיב שם ארעו ארועי העבירה וליתן ערבויות גבוהות שיבטיחו את התאמתה.

4.        לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, על רקע כלל נסיבות הענין, מסקנתי היא כי דין בקשת המדינה להתקבל ויש להאריך את מעצר המשיב לצורך המשך ניהול משפטו.

           כבר נקבע לא אחת, כי הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים מחייבת איזון זהיר בין שיקולים נוגדים: האחד - זכותו של נאשם לחירותו האישית כאשר המשפט מתארך מעבר למידה הראויה. השני, העומד מנגד, הוא אינטרס הציבור בהגנה על בטחון האזרחים והשמירה על הסדר הציבורי. האיזון בין השיקולים משתנה עם מעבר הזמן ועמו משתנה המשקל היחסי הניתן לנתונים השונים, והדברים ידועים.

           בענייננו, יש לתת משקל לעובדה כי חלפו תשעה חודשים מאז מצוי המשיב במעצר, ומשפטו טרם נסתיים, ונתון זה עומד לזכותו בשיקלול הערכים הרלבנטיים לענין. כנגד שיקול זה עומד, בכל כובד משקלו, אינטרס ההגנה על בטחון הציבור שערכו רב במיוחד כאשר מדובר בעבירות רצח ונסיון רצח שכוונו כנגד שלושה אנשים, בהם מואשם המשיב בענייננו. מדובר בעבירות החמורות ביותר על ספר החוקים אשר פגעו בשלושה אנשים, המצביעות על מסוכנות מובנית במשיב ומעצימות את החובה להגן הן על הציבור הרחב, והן על בני המשפחה היריבה מפני כל אפשרות להישנות מעשי אלימות בנסיבות המיוחדות של מקרה זה שבהן הסכנה לליבוי נוסף של יצרי היריבות בין המשפחות המסוכסכות טרם חלפה וקים חשש לפגיעה נוספת בחיים ובגוף. המשפחות היריבות עדיין ניצות זו לזו, והיריבות ביניהן בעיצומה, ועלולה להוליד עוד אבדות בנפש בעת ליבוי שנאה ומחלוקת. חלופת מעצר, ותהא במקום מרוחק ככל שיהא, אינה מבטיחה מניעת מעשי אלימות נוספים. סיכונים מסוג זה מערכת חוק אינה יכולה ואינה צריכה לקחת על עצמה, ומטבע הדברים, בשיקלול האינטרסים הנוגדים, בנסיבות מקרה זה יש לתת משקל מכריע לאינטרס הציבורי על פני עניינו של המשיב גם בהינתן מעבר הזמן שחלף בעוד משפטו מתנהל. אשר לענין אחרון זה יצויין, כי בהליך זה פועלת הערכאה הדיונית בניהול המשפט ביעילות רבה, ובמשך הזמן שחלף מאז החל המשפט התקיימו מספר ניכר של ישיבות ונשמעו מספר רב של עדים. התנהלות המשפט הינה ראויה מכל בחינה, אלא שבשל מורכבותו של ההליך נדרש זמן נוסף עד להשלמתו.

           בהערכה הכוללת של נתוני הענין יש, אפוא, לקבל את בקשת המדינה ולהאריך את מעצר המשיב בתשעים ימים נוספים מיום 24.7.05 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם מביניהם.

           ניתנה היום, ד' באב תשס"ה (9.8.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: